Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 24a

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב, חוּץ מִשֶּׁמֶן שְׂרֵיפָה — לְפִי שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Ḥisda. All of these oils with which the Sages said that one may not light on Shabbat, one may light with them on a Festival, with the exception of burnt oil, because one may not burn consecrated items on a Festival.

Tossefoth non traduit

תניא כוותיה דרב חסדא. וא''ת והא משמע חוץ משמן שריפה דאין מדליקין בשבת ולא ביו''ט והיינו דלא כרב חסדא דלדידי' מדליקין בשבת וי''ל דה''ק כל אלו שאמרו אין מדליקין בשבת מדליקין ביום טוב וכ''ש אותו שמדליקין בשבת מדליקין ביום טוב חוץ משמן שריפה שאף על פי שמדליקין בשבת אין מדליקין ביום טוב וכו':

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן? כֵּיוָן דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא — לָא מַדְכְּרִינַן, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא — מַדְכְּרִינַן?! אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר בַּהוֹדָאָה. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא. סְבַר לְאַדְכּוֹרֵי בְּ''בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם''. אָמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: כִּתְפִלָּה. מַה תְּפִלָּה בַּהוֹדָאָה — אַף בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּהוֹדָאָה.

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: What is the ruling with regard to the obligation to mention Hanukkah in Grace after Meals? The dilemma is: Since it is merely an obligation by rabbinic law, do we not mention it? Or, perhaps due to publicity of the miracle, we mention it. Rava said that Rav Seḥora said that Rav Huna said: One does not mention it. And if, nevertheless, he comes to mention it, he mentions it in the blessing of thanksgiving. The Gemara relates that Rav Huna bar Yehuda happened by Rava’s house on Hanukkah. When, after eating, he came to recite Grace after Meals, he thought to mention Hanukkah in the blessing: Who builds Jerusalem. Rav Sheshet said to the yeshiva students: One mentions Hanukkah in Grace after Meals just as he does in the Amida prayer. Just as in the Amida prayer one mentions Hanukkah in the blessing of thanksgiving, so too, in Grace after Meals one mentions Hanukkah in the blessing of thanksgiving.

Rachi non traduit

בברכת המזון. בתפלה פשיטא לן שהרי להלל ולהודאה נקבעו כדאמרינן לעיל:

לא מזכרינן. לא חייבו להזכיר:

אינו מזכיר. אינו צריך להזכיר:

מה תפלה בברכת הודאה. דהא כולה מילתא דחנוכה עיקרה להודאה נתקנה:

בהודאה. בברכת הארץ:

Tossefoth non traduit

איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון. תימה דהך מילתא הוה ליה לאסוקי לעיל גבי מילי דחנוכה:

מהו להזכיר של חנוכה בבהמ''ז. בתפלה פשיטא ליה דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא אבל בבהמ''ז שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי:

מזכיר בהודאה. דעל הניסים הודאה היא ולא תפלה:

בבונה ירושלים. כמו בר''ח שאומר יעלה ויבא בבונה ירושלים ומשום דיעלה ויבא היא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה ובי''ח תיקנוה בעבודה שהיא תפלה להשב ישראל לירושלים:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר רֹאשׁ חוֹדֶשׁ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן? אִם תִּימְצֵי לוֹמַר בַּחֲנוּכָּה דְּרַבָּנַן לָא צְרִיךְ, רֹאשׁ חוֹדֶשׁ דְּאוֹרָיְיתָא — צְרִיךְ. אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּלָא אֲסִיר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה — לָא מַדְכְּרִינַן. רַב אָמַר: מַזְכִּיר, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אֵינוֹ מַזְכִּיר. אָמַר רַב זְרִיקָא: נְקוֹט דְּרַב בִּידָךְ, דְקָאֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּווֹתֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קָרְבַּן מוּסַף, כְּגוֹן רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד — עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמְאוֹרָע בָּעֲבוֹדָה. וְאִם לֹא אָמַר — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין בָּהֶן קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס, וְיֵשׁ בָּהֶן הַזְכָּרָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. יָמִים שֶׁאֵין בָּהֶן קָרְבַּן מוּסַף, כְּגוֹן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וְתַעֲנִיּוֹת וּמַעֲמָדוֹת.

Traduction

Based on the previous dilemma, an additional dilemma was raised before the Sages: What is the ruling with regard to the obligation to mention the New Moon in Grace after Meals? The dilemma is: If you say that on Hanukkah, since it is only by rabbinic law, one need not mention it in Grace after Meals; perhaps the New Moon, which is by Torah law, one is required to mention it. Or, perhaps since it is not a day on which it is prohibited to perform labor, one need not mention it. The Sages disputed this matter: Rav said: One mentions the New Moon in Grace after Meals. Rabbi Ḥanina said: One does not mention it. Rav Zerika said: Take the halakha of Rav in your hand as authoritative, since Rabbi Oshaya holds in accordance with his opinion. As Rabbi Oshaya taught in a Tosefta: Days on which there is an additional offering sacrificed in the Temple, i.e., the New Moon and the intermediate days of a Festival; in the evening, morning, and afternoon prayers, one recites the eighteen blessings of the Amida prayer and says a passage pertaining to the event of the day during the blessing of Temple service. And if he did not recite it, we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it. And on those days, there is no kiddush recited over the cup of wine at the start of the day, but there is mention of the day recited in Grace after Meals, in accordance with Rav’s opinion. Days on which there is no additional offering, i.e., Monday, and Thursday, and fast days, and non-priestly watches [ma’amadot], have a different legal status as detailed below.

Rachi non traduit

ואומר מעין המאורע בעבודה. לבקש רחמים על ישראל ועל ירושלים להשיב עבודה למקומה לעשות קרבנות היום:

וחמישי. משמע של כל שבתות השנה ומאי עבידתייהו לזוכרם ולחלקם משאר ימות השנה:

של תעניות. שהיו גוזרים תעניות על הגשמים שני וחמישי [ושני] במס' תענית (דף י.):

Tossefoth non traduit

או דילמא כיון דלא אסור בעשיית מלאכה כו'. והא דאמר בפ''ג דמגילה (דף כב:
ושם) כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית ציבור וט' באב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראש חודש וחולו של מועד קורין ד' היינו מנהג בעלמא שאין רגילין לעשות מלאכה:

דתני ר' אושעיא (כוותיה) כו'. מהכא לא הוי בעי למיפשט לעיל דאינו מזכיר חנוכה בברכת המזון דאיכא למידחי דדוקא נקט תעניות ומעמדות אבל חנוכה ופורים אף על פי שאין בהן קרבן מוסף צריך להזכיר משום פרסומי ניסא ואיפכא ליכא למיפשט דדילמא נקיט תעניות ומעמדות משום תפלת מוסף והוא הדין דחנוכה ומיהו אף בחנוכה ופורים אם לא אמר בתפלה אין מחזירין אותו כדתניא בהדיא בתוספתא דברכות (פרק ת''ה):

תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה כו'. מה שפי' הגאונים שאין אנו רגילין לאומרה ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו ומה שש''צ מתפלל שחרית היינו לפי שא''א שלא יתענה אחד מהם וקשה לר''י אם כן היאך לוה אדם תעניתו ופורע הלא ימצא שקרן בתפלתו קודם תקנת הגאונים ולעיל בפ''ק (שבת דף יא.) דאמר. ליזוף מר וליפרע הלא כבר התפלל תפלת תענית:

שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אֶלָּא שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת וּמַעֲמָדוֹת. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמְאוֹרָע בְּ''שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה'', וְאִם לֹא אָמַר — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאֵין בָּהֶן קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס וְאֵין בָּהֶן הַזְכָּרָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.

Traduction

Before drawing a conclusion, the Gemara seeks to clarify: Monday and Thursday, what is their purpose in this discussion, i.e., why are Monday and Thursday mentioned here if no special prayers are recited on those days? The Gemara explains: Rather, certainly the reference is to Monday and Thursday and Monday that are fast days for rain and of ma’amadot. On those days, in the evening, morning, and afternoon prayers, one recites eighteen blessings and recites a passage pertaining to the event of the day, i.e., the fast, in the blessing: Who listens to prayer. However, if one did not mention it, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it. And, on those days, there is no kiddush recited over a cup of wine, and there is no mention of the day recited in Grace after Meals.

Rachi non traduit

ושל מעמדות. כלומר לימים של מעמדות שהיו מתענין ארבעה תעניות בשבת שני ושלישי ורביעי וחמישי ומעין המאורע דידהו תפלת תענית:

ערבית. לילי כניסתן ואע''פ שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית מאחר שנכנס היום והכי נמי אמר רב הונא במסכת תענית (דף יא:) יחיד שקבל עליו תענית אף על פי שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית. ובתשו' הגאונים מצאתי ברייתא שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל הא כיצד כאן בכניסתה כאן ביציאתה כלומר ערב תענית אע''פ שעתיד לאכול לאחר תפלה מתפלל תפלת תענית וליל מחרתו אף על פי שעודנו בתענית כשמתפלל תפלת ערבית אינו מתפלל תפלת תענית וסוף דברי הגאונים כתבו אבל אין אנו רגילים לומר ערבית ואפילו שחרית שמא יארע לו אונס חולי או בולמוס ויטעום כלום ונמצא שקרן בתפלתו:

אין מחזירין אותו. דלאו דאורייתא נינהו:

בברכת המזון. של ערבית בכניסתו וכ''ש ביציאתו שכבר עבר היום:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְּמוּסָפִין? כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מוּסָף בְּדִידֵיהּ לָא מַדְכְּרִינַן, אוֹ דִילְמָא יוֹם הוּא שֶׁחַיָּיב בְּאַרְבַּע תְּפִלּוֹת. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵינוֹ מַזְכִּיר. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מַזְכִּיר.

Traduction

An additional dilemma was raised before the Sages: What is the ruling with regard to the obligation to mention Hanukkah in the additional prayer on Shabbat during Hanukkah or on the New Moon of Tevet, which falls during Hanukkah? The sides of the dilemma are: Do we say that since Hanukkah has no additional prayer of its own, and the additional prayer has no connection to Hanukkah, we do not mention it? Or, perhaps it is the essence of the day that is obligated in the mention of Hanukkah, in which case there is no distinction between the various prayers, and it should be mentioned in all four prayers, including the additional prayer on Shabbat and the New Moon. There is a dispute: Rav Huna and Rav Yehuda both said: One does not mention it. Rav Naḥman and Rabbi Yoḥanan both said: One mentions it.

Rachi non traduit

של חנוכה במוספין. בתפלת מוספין דשבת ור''ח שבתוך ימי חנוכה מהו להזכיר על הניסים בהודאה:

בד' תפילות. ערבית ושחרית ומוסף ומנחה וכיון שחובת תפלה זה היום אינה פחותה משאר תפלות של יום:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה דְּרַב הוּא. דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא בְּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאִילְמָלֵא שַׁבָּת אֵין נָבִיא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: This opinion of Rav Huna and Rav Yehuda is Rav’s opinion, as Rav Giddel said that Rav said: In the case of the New Moon that occurs on Shabbat, the one who recites the portion from the Prophets [haftara] on Shabbat need not mention the New Moon in the blessing, as, if it were not Shabbat, there would be no reading from the Prophets on the New Moon. The haftara is unrelated to the New Moon, and therefore the New Moon is not mentioned in the blessing. The same should be true with regard to mention of Hanukkah in the additional service on the New Moon, as, if it were not the New Moon, he would not be reciting the additional service on Hanukkah. Therefore, when he recites the additional prayer, he need not mention Hanukkah.

Rachi non traduit

אין נביא בר''ח. הכא נמי הואיל אלמלא ר''ח אין מוספין בחנוכה לא בעי לאזכורי:

מִי דָּמֵי?! הָתָם נָבִיא בִּדְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לֵיכָּא כְּלָל, הָכָא אִיתֵיהּ בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. אֶלָּא לְהָא דָּמְיָא: דְּאָמַר רַב אַחַדְבוּי אָמַר רַב מַתְנָה אָמַר רַב: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁאִילְמָלֵא שַׁבָּת אֵין נָבִיא בְּמִנְחָה בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

The Gemara rejects this comparison. Is this comparable? There, reading from the Prophets is not at all part of the service on the New Moon. Here, there is mention of Hanukkah in the evening, morning, and afternoon prayers. Rather, it is comparable to this: As Rav Aḥadvoi said that Rav Mattana said that Rav said: On a Festival that occurs on Shabbat, one who recites the portion from the Prophets during the afternoon service on Shabbat need not mention the Festival, as, if it were not Shabbat, there would be no reading from the Prophets during the afternoon service on a Festival. If so, even though there is a haftara during the morning service on a Festival, since they do not read from the Prophets in the afternoon, the reading is considered totally unrelated to the Festival and one does not mention the Festival. The same is true with regard to Hanukkah. One does not mention Hanukkah in the additional prayer.

Rachi non traduit

הכא איתיה (בשחרית וערבית) ומנחה. וכיון שהיום מחויב בארבע תפלות כזו כן זו:

המפטיר בנביא במנחה בשבת. מצאתי בתשובת הגאונים שהיו רגילים לקרות בנביא בשבתות במנחה עשרה פסוקים ובימי פרסיים גזרו גזרה שלא לעשות וכיון שנסתלקו נסתלקו:

אין נביא במנחה ביום טוב. ואף על גב דאיתיה שחרית הואיל ומנחה לאו משום יום טוב אתי לא מזכרינן:

Tossefoth non traduit

אלא להא דמיא דאמר רב אחדבוי כו'. תימה תרתי מילתא דרב למה לי לאשמועינן יום טוב שחל להיות בשבת וכ''ש ראש חודש דליכא נביא כלל ותירץ ר''י דחדא מכלל חבירתה איתמר:

שאלמלא שבת אין נביא במנחה. וקשה לר''י דתנן בפרק שלישי דמגילה (דך כא. ושם ע''ש) בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה ואין מפטירין בנביא ותירץ ר''ת דנביא דהכא היינו כתובים שהיו מפטירין בכתובים בשבת במנחה כדאמר בפרק כל כתבי (לקמן שבת דף קנ ז:) בנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא ובמגילה איירי בנביא ממש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source